ביקורת איירון פיסט עונה 2
ביקורת איירון פיסט עונה 2
אז נכון שבתקופה האחרונה דיי הזנחנו את עניין הביקורות לסדרות נטפליקס. זה בגדול בגלל שלא ממש רצינו לצפות בעונות החדשות של ג׳סיקה ג׳ונס ולוק קייג׳ (סלדנו משתיהן בצמד עונותיהן), שלא לדבר על לכתוב ביקורות עליהן (עם לוק קייג' סיימנו רק השבוע אחרי שדחינו את העונג של הצפייה בסדרה). את איירון פיסט דיי חיבבנו בעונה הראשונה והחלטנו לתת את הדעת על העונה השנייה של הסדרה.
דני ראנד האיש ללא האגרוף
אחת הבעיות שהיו לנו עם דני בעונה הראשונה הייתה העובדה שהוא התנהג כמו נער טיפש שלא הפסיק לבצע שטויות לכל אורך העונה הראשונה. בפעם השנייה נראה שדני טיפה התבגר אך עדיין המשיך להתנהג כמו ילד מפונק שבנה לקראת מאורעות סיום העונה. המהלך שהוא יזם נראה כמו אחד ששינה את הכול. עדיין נראה שלפין ג'ונס קשה מאוד להחזיק סדרה לבד על כתפיו, לא בהכרח באשמתו (הוא פשוט היה ליהוק בעייתי). יוצרי הסדרה כנראה הצליחו לבלבל את ג'ונס שלא ממש מצא את מקומו וכמו דמותו היה פשוט מבולבל לכל אורך הסדרה.
וורד וג'וי מיצ'יתם את עצמכם
בעונה הראשונה האחים לבית מיתצ׳ם (וורד וג׳וי) עשו לנו היכרות עם תאגיד ראנד הענק. בו בזמן היו צמד דמויות מייגעות שנמרחו על המסך לכל אורך העונה. בעונה השנייה לא היינו זקוקים להכיר את תאגיד ראנד (כל התאגיד זז כאן הצידה וכמעט לא שיחק תפקיד בעונה) ולכן עבור כל אחד מהן נבנתה עלילת משנה מייגעת פחות מאשר בעונה הראשונה אך מיותרת בהחלט. ג׳וי קיבלה העונה תפקיד שנראה משמעותית הרבה יותר גדול אך בזבזה אותו וכל הארק שלה נראה מיותר אחר מחצית העונה. וורד כלל לא היה חלק מהעלילה הראשית ונלחם בשדיו האישיים לכל אורך העונה (ללא הצלחה מרובה) דמותו הייתה פשוט מיותרת העונה וסופה של העונה נתן לו איזה שהיא רלוונטיות.
מרי או ווקר
הדמות החדשה שיצא לנו להכיר היא מרי/ווקר. תחילה היא בהחלט הייתה מרתקת וללא ספק אלמנט מסתורין המעניין של העונה . ככל שהתקדמנו עם הפרקים כאשר המסתורין התפוגג. הדמות התחילה להתנהג באופן מוזר והסיבה היחידה שנשארה עד הסוף כנראה להיבנות כנבלית של העונה השלישית (אם תהיה עונה שלישית). חוץ מזה קשה להגיד משהו על הדמות שחוץ מההקשר הלא ברור לסקוביה התקשתה להישאר רלוונטית לקראת חלקה השני של העונה.
דאבוס – האיש שרצה להיות גיבור ונכשל כנבל
אם כבר אנחנו מדברים על נבלים אז דאבוס אמור היה להיות אחת מהקונטרות החזקות ביותר מול דני. במציאות מימדיו הקטנים יחסית (כמו שגם וורד גיחך על העובדה בתחילת העונה) לא עזרו לדאבוס להפוך לביג באד של הסדרה. היקום של נטפליקס הרגיל אותנו לקחת את כל עניין הקומיקס של מארוול בפרופורציה, כשכל הזמן היינו עם הרגליים על הקרקע. פה נטפליקס קצת פספסה עם דאבוס, כאשר הציגה אותו כצבא של איש אחד שלקח על עצמו את משימת השמדת צמד מהכנופיות הגדולות של צ'יינה טאון אחרי נפילת מסדר היד (ההאצ'טס והטייגרס). דאבוס ועשרת הילדים שלו פשוט לא היו אמינים כנבלים, וזו הייתה בעייתו הגדולה ביותר של הננס שרצה להיות נבל. לזכותו של דאבוס אנחנו חייבים לציין שסיפור המקור כמו שהוא הוצג בעונה השנייה היה מרתק והסביר לנו בבירור איך דאבוס הפך להיות מה שהוא היום.
Marvel’s Iron Fist: Season 2 | Official Trailer [HD] | Netflix
קולין "שכחתי את החרב בבית העונה" ווינג
קולין הייתה הדמות היחידה שיצאה בשן ועין בעונתה הראשונה של הסדרה, בנטפליקס שמו לב לעובדה וניסו להריץ את קולין ודני בעונה הנוכחית כשווים במשבצת של הגיבור/גיבורה. הבעיה שקולין ודני היו צריכים באמת לחלוק את מרכז הבמה ובזמן שלדני היה את דאבוס על הראש לקולין לא היה את הבאקוטו שלה בעונה השנייה ונראה שהיא הלכה לעיבוד לכל אורכה. יוצרי הסדרה ניסו לרכך את העניין עם מערכת היחסים עם הילדים האבודים וביבי במרכז. כמו גם הארק הפרטי שלה עם מקורות משפחתה שנחשף בסוף אבל הרגיש כמו משהו שהורכב ברגע האחרון והודבק עם פלסטר כדי להצדיק את המהלך המפתיע של העברת האגרוף מדאבוס. העונה כולה הרגישה כהעברת הפוקוס מדני לקולין וזה באמת מה שקיבלנו בפרק האחרון של העונה, בדרך גם קיבלנו רמיזה על ספינוף של בנות הדרקון עם מיסטי וקולין. כך שנכון לעכשיו הבחירה היא בידי נטפליקס מה לעשות בהמשך עם קולין.
סיכום
עם כל הדברים הרעים שהוצגו בביקורת זו, העונה השנייה של איירון פיסט הייתה סוחפת וזרמה הרבה יותר טוב מהעונה הראשונה של הסדרה. העובדה שסיימתי את הסדרה בשלושה ימים נותנת לעונה השנייה של איירון פיסט נקודות זכות משמעותיות. רק לשם השוואה את 13 הפרקים של העונה השנייה של לוק קייג' לקח לי לסיים יותר משבועיים. הבעייה המרכזית של איירון פיסט לאורך 2 העונות כמו שזה הציק לי: היא שהסדרה אמורה להיות סדרת אומנויות לחימה, ואת זה פשוט לא קיבלנו. עם כל הכבוד למאמץ העצום של פין ג'ונס, סשה דאוואן ואפילו ג'סיקה הנוויק. תנועות הלחימה שלהם בזמן הקרבות נראו לא טבעיות. זה נראה כמו שלושה שחקנים שעשו מחנה אומנויות לחימה לפני עליית העונה/סדרה וזה פשוט לא מספיק עבור סדרה שאמורה הייתה להציג את אומנויות הלחימה כבסיס האיתן של הדמות הראשית. דוגמה נגדית מצוינת היא סדרת אדמת הפקר שמיתגה את עצמה כסדרת אומנויות לחימה ויישמה את זה בפועל.
הסצנה האחרונה של קולין נראתה דיי מגניב ונותנת חומר למחשבה לקראת העונה השלישית כאשר כלי נשק ישחקו תפקיד משמעותי בכוחו של האגרוף. סצנת הסיום של דני מבססת את העובדה שכלי נשק יהיו חלק מרתק בעונה השלישית מנגד כוחו של האגרוף בידי דני מציב את העונה השנייה כולה בסימן שאלה גדול ולא ממש ברור.
הערה
ישנה סצנה בסיום הכתוביות בפרק האחרון של העונה (פרק 10) שמרמזת על מה שיגיעה בהמשך מנטפליקס.
תגובות