ביקורת המגנים ( The Defenders ) עונה 1

סקירת המגנים עונה 1

מאז שהוכרז פרויקט שיתוף הפעולה בין מארוול לנטפליקס, כולנו חיכינו לאירוע החשוב ביותר של המיני ייקום הפנימי של ה MCU – המגנים ( The Defenders ). הבנייה הייתה איטית וארוכה עם הצגתם של ארבעת הגיבורים הראשיים של המגנים, כמו גם הבנייה של דמויות המשנה שהרכיבו את ארבעת הסדרות. זה היה ארוך, מפרך (לפעמים גם דיי מייגע) אבל בסופו של דבר שווה את זה.

היכן אנחנו מוצאים את גיבורינו?

דרדוויל – מאט מרדוק

סופה של העונה השנייה השאיר את גיבורינו כשכל עולמו מתפורר לנגד עיניו. הפעילויות הליליות של הגיבור הרחיקו את שותפיו לעסק פוגי וקרן, מה שגרם לכל העסק לקרוס. אהובתו אלקטרה מתה בזרועותיו. ונכון לתחילת המגנים אנו רואים את מאט מנסה לדחוק את השד הפנימי שלו ולהתחבר עם חבריו קרן ופוגי מחדש.

לוק קייג'

לוק משתחרר מהכלא ונראה שהוא ממשיך את אותו הכיוון עם הרצון העז לעזור לתושבי שכונתו. כשמיסטי מבקשת ממנו עזרה הוא לא חושב פעמיים ומכניס את עצמו בחזרה לכאוס.

ג'סיקה ג'ונס

ג'סיקה ממשיכה לחיות את הטראומות של קילגרייב מהעונה הראשונה של הסדרה. היא ממשיכה לשתות בעקביות ומסרבת לחזור לשגרה. עד שהיא לוקחת על עצמה תיק היעלמותו של ארכיטקט (וגם זה רק בגלל שאמרו לה לא לעשות את זה) ומוצאת את עצמה נלחמת בסצנת המסדרון לצד שלושת הגיבורים הנוספים של הסדרה.

איירון פיסט

איירון פיסט היא הסדרה האחרונה ששודרה לפני עליית המגנים. דני עדיין נמצא בטראומה אחרי אירועי העונה הראשונה. אנו פוגשים את דני וקולין רודפים אחר פעילי היד ( The Hand ) אי שם בקולומביה. מה שבסופו מחזיר את הצמד לניו יורק על מנת להמשיך את הלחימה עם חברים חדשים מול אותו אויב ישן.

המגנים של מארוול

צמד הפרקים הראשונים היו סוג של אקספוזיציה של אירועי ארבעת הסדרות כאשר סופו של פרק 2 התחיל להניע את העלילה והקצב התגבר. אחד הדברים היותר טובים שנטפליקס יודעת לעשות היטב הוא לסיים כל פרק באירוע שגורם לצופה לרצות להמשיך לצפות בפרק הבא. בגלל שנטפליקס משחררת את כל פרקי העונה במכה אחת זה מסתדר עוד יותר טוב. כך שרוב הצופים צופים בבינג' של כל העונה או לפחות בחלקיה. וזה בדיוק מה שקיבלנו בסופו של הפרק השני (כמו גם רוב הפרקים שהגיע בהמשך).

מצד אחד נראה שנטפליקס דחסו בכוח המון דמויות ונראה שלרובן לא ממש היה זמן מספיק כדי באמת לקבל את הפוקוס הראוי להן ובאמת להתפתח. מנגד נראה שכמות הרגעים מתים הצטמצמה באופן משמעותי, אותה תופעה שחזרה על עצמה המון בסדרות מארוול – נטפליקס. 

כל הסיפור העיקרי התרכז סביב דמותו של האיירון פיסט (מי שרוצה לקרוא את הביקורת שלנו לאיירון מזומן לבקר כאן - ביקורת איירון פיסט עונה 1) והוא היה מי שריכז את תשומת הלב של הנבלים ובו זמנית משך אליו את חבריו החדשים. אותו איירון פיסט שבעיני רבים נחשב כעקב אכילס של נפליקס ביקום הניו יורקי של מארוול – נטפליקס עדיין נראה כמו מישהו שכל עניין הגיבור על גדול עליו. וזה בגלל שנטפליקס רצו להדגים את הצמיחה וההתבגרות שלו כבן אדם וכאיירון פיסט. איירון פיסט לכל אורך הדרך הספיק לחטוף הרבה מכל הכיוונים (אתה כנראה האיירון פיסט הטיפש ביותר שהיה עד כה) ועדיין להיות מספיק מבדר על מנת שהצופה יתחבר לגיבור הצעיר. 

הגיבורים

לאורך העונה ראינו את שיתוף הפעולה והקשר שנוצר בין גיבורי היקום של נטפליקס. ראינו את מאט מרדוק מקבל ומפנים את זהותו האפלה באופן סופי. את ג'סיקה ג'ונס מתחילה להתגבר על אירועי קילגרייב. את דני ראנד מתבגר טיפה ועושה את צעדיו הראשונים כגיבור. לוק קייג' הוא הדמות היחידה שלא ממש השתנתה לעורך העונה והוא המשיך את אותו הקו אותו הוא התחיל בפרק הראשון. אפילו קולין הצליחה לצמוח כאן ושוב לבנות את הביטחון העצמי שלה מחדש על מנת להתקדם קדימה, לעונה השנייה של איירון פיסט.

הנבלים

בצד של הנבלים ראינו את דמותה של סיגורני וויבר מפגינה נוכחות כנבלית על. מה שהיה עוזר הרבה יותר לצד של הנבלים היה הבניה של נבלי משנה כמו שעשו היטב לאורך הסדרות עם מאדאם גאו ופספסו לחלוטין עם באקוטו, סוואנדה ומוראקאמי.

טווינרים

בצד של הטווינרים זהו תמיד תענוג לראות את סטיק שמביא משהו ייחודי למסך. הוא תמיד על גבול הנבל אך באותו הזמן הוא עושה את מה שחייב להיעשות. רוב הזמן הגיבורים הקלאסיים של הסדרה לא מסכימים איתו אך הקהל נשבה בקסמו והוא אחת הדמויות האהובות עלי ביקום הזה של נטפליקס. לצד סטיק גם אלקטרה חזרה על מנת להופיע במגנים ולה היה את אחד התפקידים המשמעותיים של הסדרה. כמו סטיק גם אלקטרה היא דמות ייחודית בה התאהבנו בעונה השנייה של דרדוויל וגם כאן היא המשיכה לצמוח ולספק את הסחורה.

בניגוד לסדרות הקודמות במגנים ראינו כמה דמויות חשובות נפרדות מאיברי גוף חשובים כמו גם חייהם (לצערינו). ועדיין זה נראה שהיו הרבה פחות סצנות פעולה עוצרות נשימה. אולי בגלל הצפיפות שנוצרה ב 8 פרקי הסדרה, מנגד זהו אותו קו שנמשך החל מאיירון פיסט בה לא ראינו משהו באמת גדול. אז כמו בד"כ הייתה לנו סצנת קרב מסדרות מרובעת אך וקרב דיי ארוך לקראת סופה של הסדרה. אך בזמן שהקרב של המסדרון היה מצוין, הוא היה קצר מידי. הקרבות בפרק האחרון היו ארוכים אך בגלל התאורה החשוכה זה לא מימש את הפוטנציאל שלו והסצנה דרשה ריכוז מוגבר רק כדי לראות מה בדיוק קורה בה.

המגנים של מארוול הצליחו להפתיע אותנו מספר פעמים כאשר סיפקו סיומות יוצאות מגדר הרגיל לחלק מפרקיהם (פרק 6 במיוחד). הזרימה הכללית של הסדרה הרגישה הרבה יותר טבעית (בניגוד לסדרות ג'סיקה ג'ונס ולוק קייג' עליהן התמרמרנו כאן – ביקורת עונה 1 ג'סיקה ג'ונס, ביקורת עונה 1 לוק קייג' ). ישנה הרגשה שצמד העונות של דרדוויל היו יותר טובות מהמגנים (למי שרוצה לקרוא את הביקורת שלנו לדרדוויל מוזמן חבקר כאן - ביקורת דרדוויל עונה 2) אך עדיין הסטאר פאוור אותו ראינו כאן פיצה על כמה דברים שהיו טעוני שיפור. בסופו של יום המגנים משאירים אותנו עם כמה שאלות פתוחות לגבי גורלם של מספר גיבורים חשובים (בעיני), ויהיה מעניין לראות מה יקרה איתם בעתיד.

תאריכי סדרות מארוול - נטפליקס שיגיעו אלינו בהמשך:

המעניש עונה 1 – נובמבר 2017

ג'סיקה ג'ונס עונה 2 – חלקה הראשון של 2018

לוק קייג' עונה 2 – קיץ 2018

דרדוויל עונה 3 – תחילת 2019

איירון פיסט עונה 2 - אמצע 2019