ביקורת איירון פיסט עונה 1

איירון פיסט - סדרת אומנויות לחימה בלי הלחימה

השבוע סיימנו לצפות בעונה הראשונה של סדרת נטפליקס נוספת – איירון פיסט. איירון פיסט היא הסדרה הרביעית של נטפליקס במיני יקום הפנימי של הרשת בתוך היקום המורחב של מארוול ה MCU. אני חייב לציין שזאות הסדרה שציפיתי לה יותר מכל ארבעת הסדרות בגלל האופי הייחודי שלה. בזמן שדרדוויל, ג'סיקה ג'ונס ולוק קייג' הן יותר ריאליסטיות.

איירון פיסט מנגד נוגעת הרבה יותר במיסטיקה + היא אמורה להיות סדרת אומנויות לחימה, שזה תמיד משהו שכיף לראות.

לפני שידורה של הסדרה בנטפליקס המבקרים קיבלו הזדמנות להתרשם ממה שנטפליקס יצרה. רובם הכריזו שהיא הכישלון הראשון של נטפליקס וכל מה שמגיע עם זה. מה שגרר תגובות הזויות של כוכב הסדרה פין ג'ונס. בהמשך גם חלק גדול מהצופים יישרו קו עם המבקרים ומשום מה לא ממש נהנו מהסדרה החדשה.

עד כאן המבקרים וחובבי מארוול בכלל. איירון פיסט סיפקה פרק ראשון דיי מבטיח עם אקספוזיציה מעניינת יחסית של הגיבור הראשי כמו גם הצגת דמויות המשנה ששיחקו תפקיד חשוב לכל אורך העונה. בהמשך העונה הייתה ירידה קלילה ברמת הפרקים עם פיקים פתאומיים בסצנות מסוימות לכל אורך העונה (הקרב של דני עם חמשת בכירי Hand , וקוליין עם חשיפת השתייכותה "החברתית"). מי שעוקב אחרי סדרות נטפליקס כבר יודע שירידות מתח אלה מאפיינות את רוב הסדרות של הרשת. אחת הטענות שלי כלפי נטפליקס (כמה שזה מוזר כי בד"כ כל מה שהם עושים שווה זהב), היא שברוב סדרותיה נטפליקס מתקשה לפעמים לשמור על רמת עניין קבוע. עם זאת איירון פיסט הייתה עדיין מהנה לכל אורך העונה ושמרה על עניין, אחרי הכול זה כל מה שחשוב. 

משהו נוסף שהיה נחמד לראות באיירון פיסט הוא ההתפתחות של וורד. וורד שתחילה הוצג באור מסוים עובר תהליך והפך את עורו לקראת סיום העונה. מאדאם גו ממשיכה להיות הדמות המסתורית ביותר ביקום של נטפליקס. אחרי 4 סדרות אנחנו עדיין לא ממש יודעים מי היא ולאיזה מטרה היא שואפת להגיע. מה שמרתק בדמותה של מאדאם גאו היא הילת המסתורין שממשיכה לאפיין את דמותה. לכל אורך הדרך היא מוצגת כנבלית קלאסית ועדיין יש בדמותה סוג של אפרוריות שלא מאפשרת לנו לקטלג אותה לגמרי בצד האפל. דייויד ואנהאם גם כן נתן כאן הופעה מעניינת ולמרות השקיפות היחסית של דמותו הוא עדיין היה מישהו שהיה כיף לצפות בו על המסך.

אם מתמקדים בדברים הפחות טובים של העונה, אז פין ג'ונס בראש ובראשונה לא ממש הצליח לסחוף כאיירון פיסט. זה לא ממש קשור לעובדה שהוא לא אסייתי והסטייה של הסדרה מחומר המקור אלה מתרכז בחוסר כריזמה של השחקן עצמו. ג'ונס הציג לנו דמות ראשית דיי אנמית, מבולבלת כאשר לכל אורך הדרך הוא הצליח לבסס את עצמו כגיבור עם האופי החלש ביותר מבין 4 גיבורי נטפליקס. נכון שיוצרי הסדרה ניסו להציג את הגיבור כאידיאליסט תמים, כקונטרה מוחלטת לתוצאות הבחירות בארה"ב. עדיין על המסך זה נראה דיי ילדותי ומנותק מהמציאות. קלייר טמפל (רוסאריו דאוסון) נדחפה לעוד סדרת נטפליקס, האמת שזה נראה דיי מעייף. הנוכחות שלה בכל הסדרות מרגישה מאוד מאולצת ולא טבעית. מנגד ההופעה של ג'רי הוגארת' (קארי אן מוס) שהופיע במספר פרקים מצומצם הרגישה במינון נכון ודמותה הופיע בסדרה כי היה בה צורך. אי אפשר להגיד את זה על הנוכחות של קלייר בסדרה.

לאורך השנים התרגלנו שבכל סדרת נטפליקס של ה MCU ישנה הכרזה על אלוף קרבות המסדרונות חדש, ראינו את זה בצמד העונות של דרדוויל כמו גם בעונה הראשונה של לוק קייג'. הפעם האכזבה הייתה כפולה, איירון פיסט הייתה אמורה להיות סדרת אומנויות לחימה. לצערנו כמעט ולא היו בה סצנות קרבות לחימה שנוכל לזכור. פין ג'ונס באמת ניסה אבל שוב הוא לא נראה כמו לוחם אמין (גם לא נתנו לו יותר מידי קרבות, כנראה בגלל החולשה של השחקן באספקט זה) מנגד הקרבות של קולין בכלוב כמו גם הקרב עם באקוטו באמת נראו הרבה יותר טובים ואמינים. האמת היא שגסיקה הנוויק הציגה לנו דמות הרבה יותר מעניינת וחזקה מהגיבור עצמו.

אני אוהב ללכת נגד הזרם ואגיד לכם משהו מנוגד לדעה הרווחת. נהנית מאירון פיסט הרבה יותר מג'סיקה ג'ונס ולוק קייג' (את מה שחשבתי על הסדרות שקדמו לאיירון פיסט אתם מוזמנים לקרוא כאן – ביקורת ג'סיקה ג'ונס וביקורת לוק קייג'). אני מבין את האנשים שמעבירים ביקורת על איירון פיסט אחרי הכול נעשו כאן כמה דברים דיי מטופשים (כמו הטיול של דני, קולין וקלייר לסין וגם החליפה הקלאסית של הגיבור שמשום מה נעלמה מעיני המפיקים) אבל אפשר למצוא דברים מיותרים גם בלוק קיג' ובג'סיקה ג'ונס. אז למה איירון פיסט חטפה יותר מכולן? זה דיי פשוט, צמד הסדרות הקודמות עסקו בנושאים חברתיים וניסו לקדם את המודעות לנושאים אלה. ג'סיקה ג'ונס עם נושא האונס וקייג' עם שילובה של קהילת האפרו אמריקאית בחברה האמריקאית. איירון פיסט לא הציגה לנו נושאים כל כך כבדים אלה עסקה בסוג של התבגרותו האישית של הגיבור. היה הרבה יותר קל להיכנס בגיבור (הלא כל כך כריזמטי) שלא הציג נושא "חשוב" על סדר היום הנוכחי. בסופו של דבר איירון פיסט היא עדיין סדרה שכייף לראות, יש שאהבו אותה יותר ויש כאלה שנסחפו עם זרם השליליות. אתם מוזמנים לצפות בסדרה ולהתרשם בעצמכם.

ד"ע - מקווים ששמתם לב לקריצה של דני ראנד בסיום אחד מהפרקים הראשונים של העונה לכיוון משחקי הכס.