ביקורת איש הפלדה

 איש הפלדה

ליהוקו המפתיע של הנרי קאוויל לתפקיד קלארק קנט / קאל אל / סופרמן לסרט איש הפלדה ב 2013 בא להרבה אנשים בהפתעה גמורה. הבחירה של זאק סניידר ואולפני האחים וורנר בקאוויל הייתה תמוהה. לפני הליהוק המפתיע קאוויל לא עשה שום דבר משמעותי שאפשר להחשיבו כהצלחה יחסית. הוא הופיע ב 4 העונות של שושלת טיודור כדמות משנית והוא הופיעה ב - 2 סרטים שהיו בעלי פוטנציאל גדול אבל נכשלו כליל (בני אלמוות, חטיפה לאור יום).

הופעתו של קאוויל כסופרמן באיש הפלדה הייתה מעניינת. דמותו של סופרמן בסרט הייתה מאוד מרוחקת ולא אפשרה לקהל הצופים להתחבר לדמותם האהובה באופן חלק (לפחות בהתחלה). חלק מהצופים ייקחו את חווית סופרמן זה לכיוונים השליליים אבל דמותו האפלה של סופרמן זה הייתה שונה ממה שהתרגלנו לראות, וכל מה שהוא שונה, בד"כ יתפתח למשהו חיובי. איש הפלדה הציג ברוב חלקי הסרט את דמותו של קלארק קנט כדמות מאוד רגישה ומאוד פגיע. קלארק נלחם כל חייו כדי להתקבל ע"י בני האדם להיות חלק מהקהילה כאשר בו בזמן הוא התקשה לעמוד בצד ולא לעזור לבני האדם שהיו זקוקים לעזרתו. מה שבסופו של דבר נידה אותו מהמיינסטרים של בני האנוש וגרם לו להרבה פחדים מדחייה בהמשך חייו הבוגרים. קאוויל וסניידר יצרו בתחילת הסרט סופרמן שהוא ההפך הגמור מאיש הפלדה אותו ציפינו לראות כגיבור הכול יכול שלא מסוגל להיפגע משום דבר. ככל שהתקדמנו בעלילה ראינו את התבגרותו של קרלארק קנט מילד חסר בטחון לגיבור שציפינו לראות.

סופרמן תמיד השתמש בדמותו הביישנית והמגושמת של קלארק קנט ככיסוי לזהותו האמיתית. משהו חדש שנוכחנו לראות בסרט בניגוד לסרטים וסדרות הטלוויזיה שקדמו לאיש הפלדה הוא שדמותו של קלארק קנט היא לא איזה המצאה של סופרמן שנולדה בין רגע אלה קלארק קנט היה שלב בחייו של סופרמן כשהוא היה חסר בטחון ופחד מדחיית הסביבה בה הוא חיי בצעירותו. סופרמן התגבר והתבגר מהשלב הזה בחייו הצעירים אבל הוא אף פעם לא שכח אותו. ובגלל זה אנחנו נראה יותר מקלארק קנט בסרט הבא, בהמשך של איש הפלדה סופרמן נגד באטמן ב 2015.

אם נעזוב את סופרמן לרגע ונתמקד בכל שער הדברים שהתחוללו בסרט. נראה שהסרט נפתח עם ג'ור אל שעשה לנו סיור מודרך בקריפטון. כמו כל דבר אחר באיש הפלדה כוכב הלכת קריפטון היה שונה לגמרי יחסית למה שראינו ממנו בפרויקטים מן העבר. בקריפטון היה מגוון של בע"ח מוזרים, ארכיטקטורה מעניינת וחלליות לא מהעולם הזה. ראסל קרואו חשף אותנו לצד האחר של ג'ור אל, זה שנלחם בזוד. דמות האב השנייה של קאל אל אותה גילם קווין קוסטנר הזכירה לנו כמה קווין קוסטנר יכול להיות באמת טוב כשחקן (כשהוא רוצה). קוסטנר לא הופיע בהרבה סצנות לאורך הסרט אבל עדיין הצליח להשאיר רושם חיובי. מייקל שנון או גנרל זוד בשבילכם עשה עבודה סבירה. ואני אומר שהוא היה רק סביר בגלל שדמותו לא נכתבה כמו שצריך. בתחילת הסרט צוין שכל בני הקריפטון נוצרו במטרה שהוגדרה להם לפני לידתם, זוד תוכנן להיות לוחם שהתאמן כל חייו לתפקיד זה. ועם כל זה זוד היה שק החבטות של כל מי שרק רצה. בהתחלה ג'ור אל פירק לו את הצורה (וזה בחור שהיה מדען = חנון) ואחרי זה סופרמן עשה מזוד וצבאו שק חבטות אחד גדול.

בזמן הסרט ריחפה שאלה מאוד חשובה. בגלל שאנשי קריפטון כמעט ולא ניתנים לפגיע, ומישהו מהם חייב למות בסופו של דבר. איך בדיוק זה הולך לקרות? הפיתרון של זאק סניידר בדמותו של החור השחור עשה את העבודה ונפטרנו מצבאו של זוד במכה אחת אבל זה היה מהלך יחסית חלש לסרט כמו סופרמן. שבירת המפרקת של זוד בסוף הסרט הייתה מאכזבת גם כן כי ציפינו למשהו הרבה יותר גדול והתאכזבנו שוב. עוד אכזבה ציפתה לחלקנו שנשארו לצפות ב 10 דקות האחרונות של הסרט בבהייה בכתוביות רק כדי לקבל טיזר למה שיבוא בהמשך. כששום דבר לא קרה הרגשנו די טיפשים בסוף.
לסיכום איש הפלדה הוא סרט מומלץ. העובדה שהדמות הראשית הייתה כל כך קרה ברוב חלקי הסרט גרמה לצופה לחפור קצת יותר עמוק על מנת להתחבר אל דמותו של קאל אל לקראת הסוף.